הנבטה אולי נשמעת לרובנו כמו תהליך שדורש מאמץ, סבלנות, הרבה התעסקות וכזו ששמורה רק לפריקים של תזונה בריאה. אבל האמת שהיא כה קלה ליישום שגם ילדים בגן יכולים, ואפילו חוסכת לנו זמן כי בעזרתה זמני הבישול מתקצרים בחצי. והיתרונות שלה..? עצומים ! וממש חבל שלא תהנו מהם.

הנבטה היא דרך מרתקת, מחכימה וברמה התזונתית - יכולה להפוך את הזרע או הקטניה היבשים וחסרי החיים, למזון על אמיתי והכי טרי שיש.

אז מה בעצם קורה שם?

התהליך הוא כל כך קסום בעיני וקשור לעבודה עם חוקי הטבע -

ברגע שהזרע קולט שחדרו אליו מספיק מים, כמו שקורה באופן טבעי בטבע כשיורדים גשמים, הוא מתחיל את תהליך הנביטה שלו והגשמת הפוטנציאל שגלום בתוכו.

זרע קטן יכול להפוך לצמח מפואר, לו רק יקבל את התנאים המתאימים לכך ותהליך הנביטה הוא הצעד הראשון בדרכו.

בתהליך הזה של התעוררות ובקיעת הנבט, נדרשת לזרע אנרגיה מתפרצת. האנרגיה הזו מגדילה את כמות הויטמינים שבו, במאות אחוזים ! ובאותה עוצמה גם תכולת נוגדי החמצון שבו עולה. המבנה של החלבון בזרע משתנה ומאפשר עיכול קל יותר ומנוטרלים חומרים שמפריעים לספיגת כל הטוב הזה (בדומה למה שקורה בתהליך ההשריה).

זרעים שנבטו עשירים באנרגיה זמינה ומזינה, ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חלבונים, אנזימי עיכול ופיטוכימיקלים - כל אלו דרושים לנבט לשם צמיחתו ואת תחילת התהליך המופלא הזה אנחנו יכולים לתעל עבור עצמנו על-ידי אכילתם.

הזרעים שנבטו עשירים במגוון גדול של חומרים שנמצאו להם תכונות אנטי-סרטניות, חומרים בעלי פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון ועוד.

ההנבטה מאפשרת ליותר רכיבים תזונתיים להיספג והנבטת קטניות מאוד מקלה על עיכולן ואף מפחיתה משמעותית את היווצרות הגזים במערכת העיכול.

כדי להתחיל כדאי לדעת שברמת העיקרון אפשר להנביט כל זרע, בתנאי שהוא שלם ולא עבר חימום כלשהו. ניתן להנביט קטניות, זרעים ודגנים מלאים.

ישנם זרעים קשים יותר להנבטה ולכן אני ממליצה להתחיל מאלה שנובטים בקלות וגם יותר במהירות - אלה הן העדשים למיניהן, קינואה, כוסמת ירוקה ושעועית מש.

זרעים שנבטו כמו אלה של ברוקולי, אלפלפא, צנונית וחמנייה, נקראים נבטים. זרעים שנבטו מקטניות, נקראים נבטוטים.

מהם שלבי ההנבטה ? מאוד מאוד פשוטים וכאמור, כל התהליך מדמה לזרע את תהליך הנביטה שאמור לקרות לו באדמה. חושך ולחות הם שם המשחק.

1. שטפו את הקטניות, הזרעים או הדגנים.

2. שימו אותם בתוך מסננת. את המסננת הניחו בתוך קערה מלאה במים והשרו למשך 12 שעות. מומלץ להחליף את המים כל כמה שעות, במידת האפשר.

3. לאחר תהליך ההשריה, שפכו את המים שבקערה והניחו את המסננת עם הזרעים על הקערה או על צלחת שאליה המים שנותרו על הזרעים, יכולים להתנקז.

4. כסו לגמרי את המסננת בבד כותנה או מגבת מטבח. הנבטים זקוקים לחושך כדי לנבוט בצורה אופטימלית. עכשיו הקסם מתחיל..

5. מסירים את המגבת ושוטפים את הזרעים שבמסננת בין 2 עד 3 פעמים ביום, מתחת לברז וזאת על-מנת שהם יישארו לחים. לאחר כל שטיפה, החזירו את כיסוי הבד ואת המסננת למקומה כדי שעודפי המים ימשיכו להתנקז.

6. לאחר יום או יומיים, תלוי בזרע שבחרתם להנביט, יתחילו להופיע זנבות קטנטנים מתוך הזרעים.

אם הנבטתן קטניות, חכו שהנבטוטים יגיעו לאורך של כ-2 ס״מ, אחסנו במקרר ואכלו אותם תוך 4-5 ימים.

אותו הדבר לגבי דגנים מלאים כמו כוסמת ירוקה וקינואה.

אם אתן מכינות נבטים כמו אלפלפא, ברוקולי וצנונית, ההנבטה ארוכה יותר ויכולה לערוך כשבוע. לאחר שזרעים אלו החלו לנבוט והגבעול מתארך, לא צריך לכסות יותר. אפשר לחשוף אותם לאור. הנבטים הללו מוכנים לאכילה כאשר יוצא מהם גבעול ושני עלים.

מה אני עושה עם כל הטוב הזה ?

את הנבטים אוכלים טריים - בסלט, כתוספת לפרוסת לחם טובה או לנשנש כמו שהם. אני משלבת אותם כמעט בכל ארוחה שאני אוכלת.

גם את הנבטוטים מהקטניות אפשר לאכול טריים כתוספת לסלט, או מבושלים. ניתן להוסיף אותם בכל מרק המשלב קטניות (כאמור, לאחר שהקטניה נבטה, הבישול שלה מאוד מתקצר), בממרחים, כבסיס להמבורגרים או קציצות צמחוניים, כחלק ממג׳דרה ועוד ועוד.

עבורי, העיסוק בהנבטה הוא תהליך משמח, מחבר לתהליכים שקורים בטבע, וכזה שתורם בגדול לבריאות שלי ושל היקרים לי.

ממליצה בחום שתתנסו ומקווה שהכתבה הזאת אפשרה את הידע שהיה נחוץ לכן כדי להתניע.